הערה:
כאן חשוב להדגיש שאנחנו לא רוצים ללמוד לשקר לעצמנו. יש לנו לפעמים מחשבות אוטומטיות שאינן נעימות, אך שהן כן נכונות. עם המחשבות הללו אנחנו רוצים ללמוד לחיות. אנחנו נחפש אילו מחשבות נוספות הן מעוררות. אפשר לחשוב על דוגמא. למשל – אדם חולה שעל פי חוות דעת רפואיות מבוססות יודע שימיו קצרים. תהינה לו מחשבות אוטומטיות של מוות קרוב. אילו הן לא מחשבות אוטומטיות שליליות או מעוותות, שכן הן מבוססות על מציאות סבירה. יתכן שאדם כזה יפתח חרדות ופחדים. אחרי הכל, זה סביר, נכון?! ובכן, בטיפול קוגניטיבי איכותי אנו נחפש את המחשבות האוטומטיות השליליות שידיעה זו מעוררת ואותן נרצה לבחון. מחשבות כמו, למשל, "אני לעולם לא אספיק לומר לאשתי (או לאימי, או לחברי) עד כמה אני אוהב", או "היו לי כל כך הרבה דברים שרציתי להשיג ואני לא אעשה יותר כלום. כל כך רציתי לעשות צניחה חופשית וזה כבר לא יקרה". תחושות הצער של אדם כזה עלולות להיות חזקות עד כדי הימנעות מוחלטת, בלי לקום מהמיטה תוך המתנה לקץ. אדם במצב כזה יוכל באמצעות טיפול קוגניטיבי לייצר מצב בו הוא יצליח לקום מהמיטה ולהיות בעשיה, לחיות את יתרת חייו כמו שהיה רוצה.
אנו עושים זאת בין השאר באמצעות זיהוי עיוותי חשיבה העומדים בבסיס המחשבה האוטומטית. עבודה על החלפת מחשבה באמצעות שימוש במודלים מוכרים של החלפת מחשבה (מודל אמ"ת / אפרת). זיהוי הרגש המתעורר באמצעות המחשבה השלילית, איתור מחשבה חלופית ובחינת מידת האמונה בה ואז – בחינת השינוי ברגש.
העבודה הקוגניטיבית בטיפול דורשת תרגול ומיומנות, אך משזו נרכשה החיים משתנים ושמחת החיים הופכת מביטוי לדרך חיים.