בוחרים להרגיש טוב
בוחרים להרגיש טוב הוא שם של ספר מצוין שכתב ד"ר דיוויד ברנס, פסיכיאטר ידוע ואבי שיטת TEAM CBT,
אבל בוחרים להרגיש טוב הוא הרבה יותר מזה, וזו כנראה גם הסיבה שברנס בחר במשפט זה כשם לספר רב המכר שלו העוסק בטיפול עצמי בבעיות מצב רוח. עצם הרעיון שאפשר לבחור להרגיש טוב, שזו בחירה הוא רעיון שנתפס בעיני רבים כרעיון מוזר, ביזארי, אולי אפילו שיפוטי, שלא לומר אכזרי כלפי מי שלא מרגיש טוב. הוא לא. הרעיון לא שיפוטי ולא מוזר, אבל כן נכון. להרגיש טוב – וכאן הכוונה היא רגשית ולא בריאותית, להרגיש טוב זו בחירה אפשרית. אחד ממשפטי המפתח בספרו ובתורתו של ברנס הוא "אנחנו מרגישים מה שאנחנו חושבים" ואפשר לקחת את המשפט הזה אפילו צעד אחד קדימה – מה שקורה בעולם פחות חשוב. יותר חשוב מה אנחנו אומרים לעצמנו על מה שקרה. אם נאמר לעצמנו דברים איומים, מאיימים, קשים, מעליבים על מה שקרה נרגיש רע ואם נאמר לעצמנו דברים אחרים – נרגיש אחרת.
דוגמא אחת שאני מרבה לתת לסטודנטים בהרצאות הולכת כך:
דמיינו לעצמכם שאתם נוסעים בשעת עומס, אבל לא בפקק, נניח על כביש 4, מצפון לדרום.. שימו את עצמכם רגע בסיטואציה, אתם בנסיעה במסלול השמאלי, כביש 4, עברתם זה עתה את צומת קדימה ואתם נוסעים בקצב התנועה, נניח 70-80 קמ"ש דרומה. הדרך עמוסה ברכבים שכולם נעים פחות או יותר באותה המהירות. לפתע, במראה אתה רוכב שחור, קטן, מזגזג בין המכוניות, נצמד, חותך ימינה, חותך שמאלה, נצמד שוב, מהבהב וצופר ומתקדם כך בין המכוניות. הוא נצמד כעת אליך ממש ראש לזנב, אולי ארבעים ס"מ ביניכם ומהבהב בלי הפסקה. אין לך לאן לזוז, אתה מתקדם עם התנועה, המסלול השמאלי בטיפונת מהיר יותר מהימני וממילא אין לאן לעבור בימני. יש שם רכבים. הרכב הקטן חותך את הרכב מימינך ונכנס לפניו, הוא לצידך כעת. חלונות כהים, סגורים והוא צופר ומהבהב לרכב לפניו, נצמד אליו פגוש לפגוש וחותך אותך בפראות ושוב את הרכב מימין, זה שלפניך – וכך ממשיך להתרחק ממך. דמיין מה אתה חושב על הנהג ועל הסיטואציה. מה המילים שעוברות לך בראש?
מה אתה מרגיש?
עבר. מתקדמים, אתה ממשיך בנסיעה ומתקדם אט אט, מתקרב לצומת רעננה, כאמור מדרום לצפון. אולי אתה זוכר את הרמזור הזה. לא משנה מה, תמיד יהיה שם אדום והתור לרמזור מתחיל כמה מאות מטרים ממנו. זוחלים באחד המסלולים לכיוון הרמזור. בזחילה האיטית הזו אתה רואה את אותו רכב שחור וקטן עומד בשוליים. ארבע אורות האיתות פועלים. דלת הנהג פתוחה. הדלת מאחוריו פתוחה, אלו שלכיוון הכביש. אתה זוחל בדרך לרמזור ויש לך המון זמן להסתכל על הרכב. אתה קולט, הנהג רוכן אל הספסל האחורי, אתה רואה רגל מבצבצת וכשם שאתה מגיע לקו אחד עם הרכב אתה קולט. נראה שהוא מיילד שם אישה. היא יולדת לו ברכב.
מה המילים שעוברות לך בראש עכשיו? מה אתה חושב על מה שהיה לפני עשר דקות, או אולי זה היה רבע שעה…? מה המילים שעוברות לך בראש?
מה אתה מרגיש?
אנחנו מרגישים מה שאנחנו חושבים! ואני מקווה שהדוגמא הזו המחישה לך את העובדה המאוד לא ברורה מאליה הזו.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מה שנקרא טיפול CBT הוא בעצם לתרגל את זה בדיוק. להבין מה קרה, מה עבר לי בראש, אילו מילים עברו שם, עוררו את אותו הרגש שלא משרת אותי בסיטואציה, מה מתוך אותן מילים נכון, מדוייק ורלוונטי ומה לא. אז נבדוק מה אנחנו יכולים להגיד לעצמנו במקום החלק הלא מדוייק ומה קורה אז לרגש. נתרגל את המיומנות הזו וכשהיא תהיה חלק אינטגרלי שאימצנו נצא לדרך חדשה ומחוזקת.
זהו, זה הסוד.
