אני מטפל גרוע ועכשיו גם המטופל שלי יודע את זה. הוא לא יחזור!
האומנם? זה משהו שאני יודע בוודאות או רק משהו שאני אומר לעצמי? – אז זהו… שאם זה משהו שאני אומר לעצמי, כדאי שאבדוק על אילו עיוותי חשיבה יושבת המחשבה ואולי אמצא לי מחשבה אחרת, קרובה יותר למציאות להאמין בה. כדאי גם לבדוק איתו – וזה אגב, משהו שכדאי לעשות בסוף כל פגישה, ממש כפי שאנו מטפלי TEAM CBT עושים בשיגרה – רוצים להתנסות, כנסו לשאלון סוף פגישה כאן באתר והציצו בחלקו האחרון של השאלון.
ומה אם גיליתי שזה נכון, המטופל אכן יצא מהפגישה לא מרוצה, מאוכזב? גם לזה יש פתרון מצמיח, למעשה זו יכולה להיות הזדמנות, לא רק ללמידה אלא ממש לשיפור הקשר הטיפולי בינינו. כל מה שצריך לעשות הוא להשתמש בעקרונות התקשורת המועילה, להסכים – לפרק מנשק, לשקף מחשבות, להגיב לרגשות המטופל, לספר איך אני מרגיש בסיטואציה, לחזק ולחבק (במילים) ולשאול שאלה מסתקרנת על רגשותיו. על כל זה והרבה יותר, דיברנו בפרק המצורף.
האזנה נעימה וכמו תמיד – אם אהבתם תשתפו. תשאלו שאלות, תעירו הערות ותשתפו בחוויות מהקליניקה.
תודה ולהשתמע בפרק הבא
הייתה לי פגישה עם מטופל והיה חXא
לפעמים, למרות מיטב המאמצים והרצון יכולה להיות פגישה שהתנהלה אחרת מאיך שרצינו. לפעמים מדובר בפגישה שלא הצלחנו למקד, לפעמים פגישה שאנחנו הרגשנו לא במיטבנו, אולי זו הייתה פגישה שכולה "ונטילציה" ובסופה אפס התקדמות בתהליך, או אולי פגישה בה הפעלנו מלא תהליכים ואף אחד לא תפס, לא עשה את השינוי.. מה שזה לא יהיה, יצאנו ממנה, כמטפלים, מאוכזבים ואפילו כואבים. מה אפשר ללמוד ממנה, איך להתמודד מול המטופל בפעם הבאה ואיך מרימים את עצמנו לקראת המטופל הבא?
